התיוג האוטומטי הוא תכונה שדרושה כדי לבצע את הפעולות הבאות:
- מעקב אחר המרות באתר שלכם, בכל הדפדפנים
- ייבוא נתונים של אירועים מרכזיים אל Google Ads מ-Google Analytics, וגם ממקורות חיצוניים אחרים, כמו המערכת שלכם לניהול קשרי לקוחות (CRM)
- ייבוא נתוני עלות וקמפיינים מ-Google Ads לדוחות של Google Analytics
- ייבוא מדדי התעניינות באתר מ-Google Analytics, כמו שיעור העזיבה ומשך הסשן הממוצע באתר, לדוחות של Google Ads
התיוג האוטומטי מופעל עכשיו כברירת מחדל בחשבונות חדשים. במאמר הזה נסביר איך עובד התיוג האוטומטי ואיך להפעיל או להשבית אותו.
למה כדאי להשתמש בתכונה הזו
תיוג אוטומטי הוא תכונה נדרשת. כאשר משתמשים בו בשילוב עם מעקב המרות ב-Google Ads או בשילוב עם Google Analytics, אפשר לבדוק את מידת היעילות שבה קליקים על המודעות שלכם מובילים לפעולות חשובות של לקוחות, כמו רכישות באתר, שיחות טלפון, הורדות של אפליקציות, הרשמות לניוזלטר ועוד. יש הבדלים בתהליך ההגדרה בהתאם לסוג ההמרה שאחריה אתם עוקבים, לכן השלב הראשון בהגדרה של מעקב ההמרות הוא לבחור מקור של אירועים מרכזיים, או במילים אחרות, את המקום שממנו מגיעים האירועים המרכזיים.
תיוג אוטומטי נדרש גם לעסקים שרוצים לעקוב אחר המרות אופליין, כמו מכירות שהתרחשו בחנות הפיזית כתוצאה מהפרסום אונליין.
איך זה עובד
כשאנשים לוחצים על המודעה שלכם, התיוג האוטומטי מוסיף מידע – פרמטר שנקרא GCLID (מספר הקליק ב-Google) – לכתובת ה-URL של המודעה שעליה הם לחצו. למשל, אם מישהו לוחץ על המודעה שלכם לאתר www.example.com
, כתובת ה-URL הסופית תיראה כך: www.example.com/?gclid=123xyz
. אם הפעלתם את התיוג האוטומטי ויש לכם תג של Google Analytics באתר, הפרמטר GCLID יאוחסן בקובץ cookie חדש של Google Analytics בדומיין של האתר (כאן תמצאו מידע נוסף על האופן שבו מערכת Google Ads עוקבת אחרי המרות באתר).
בחלק מהמקרים מספר ה-GCLID נוצר בזמן החשיפה, ולא בזמן הקליק. במקרים האלה, אם המשתמש ילחץ שוב על אותה מודעה, נשתמש באותו GCLID. בדוח ביצועי הקליקים, כמה קליקים על אותה המודעה שמגיעים מאותו המשתמש נספרים כקליקים מרובים באותה שורת GCLID.
באחוז קטן מהאתרים לא ניתן להשתמש בפרמטרים שרירותיים של כתובות אתר ומוצג בהם דף שגיאה כשהתיוג האוטומטי מופעל. תוכלו לברר אם זה רלוונטי לגביכם מול מפתח/ת האתר, או לבדוק בעצמכם באמצעות לחיצה על המודעה שלכם. אם הקישור לאתר פועל כהלכה, אתם יכולים להשתמש בתיוג האוטומטי. אם תתקבל שגיאה, תצטרכו לבטל את התיוג האוטומטי בחשבון Google Ads. כדי להפעיל את התיוג האוטומטי תצטרכו לבקש ממפתח/ת האתר לאפשר שימוש בפרמטרים שרירותיים של כתובות URL.
אם באתר שלכם נעשה שימוש בהפניות לכתובות אחרות, חשוב לוודא שה-GCLID מועבר לדף הנחיתה הסופי כדי לעקוב אחר המרות.
הפעלה או השבתה של התיוג האוטומטי
התיוג האוטומטי מופעל כברירת מחדל בחשבונות חדשים. כדי לבדוק את הסטטוס הנוכחי של התיוג האוטומטי בחשבון ולהפעיל או להשבית אותו, צריך לבצע את השלבים הבאים. אם אתם לא יכולים להשתמש בתיוג האוטומטי, תוכלו להשתמש בתיוג ידני כדי לייבא נתונים מ-Google Ads ל-Google Analytics.
- בחשבון Google Ads, לוחצים על סמל האדמין .
- לוחצים על הגדרות חשבון.
- לוחצים על הקטע תיוג אוטומטי.
- תוכלו לבדוק את הסטטוס הנוכחי של התיוג האוטומטי בחשבון. כדי להפעיל או להשבית את התיוג האוטומטי, מסמנים את התיבה לצד 'כתובת ה-URL שעליה אנשים ילחצו מהמודעה שלי תתויג', או מבטלים את הסימון שלה.
- לוחצים על שמירה.
נתקלתם בבעיה?
אם אתם זקוקים לעזרה נוספת בנושא Google Analytics ב-Google Ads, פנו אלינו.
Web to App Connect
אם יש לכם גם אתר וגם אפליקציה לנייד, אתם יכולים להגדיר מעקב המרות באפליקציה באמצעות Web to App Connect. אחרי שתשתמשו בממשק של Web to App Connect כדי להגדיר מעקב המרות וקישורי עומק (שמאפשרים להפנות את המשתמשים מהמודעות ישירות לאפליקציה של העסק), תוכלו לספק ללקוחות חוויה חלקה במעבר מהאתר לאפליקציה ולהגדיל פי 2 בממוצע את שיעורי ההמרה של קליקים על מודעות שמובילים לאפליקציה בהשוואה לאתר לנייד.
בעזרת Web to App Connect, הלקוחות יכולים להשלים בקלות את הפעולה הרצויה, למשל, ביצוע רכישה, הרשמה או הוספת פריטים לעגלת הקניות. בנוסף, מתוך ממשק Web to App Connect אפשר לעקוב אחרי פעולת ההמרה באפליקציה ולקבל המלצות לשיפור הקמפיין.
כדי להתחיל להשתמש ב-Web to App Connect, פועלים לפי 3 השלבים הבאים:
- בחשבון Google Ads, לוחצים על סמל הכלים .
- לוחצים על התפריט הנפתח תכנון בתפריט הקטעים.
- לוחצים על מרכז הפרסום באפליקציות. הפעולה הזו תעביר אתכם לממשק של Web to App Connect.
איך מגדילים את מספר ההמרות בעזרת ממשק Web to App Connect