כשרוכשים דומיין מ-Google Domains או מעבירים דומיין ל-Google Domains, אפשר להפנות משתמשים משם הדומיין לכתובת אחרת כדי לכוון אותם למיקום אחד.
לדוגמה, ניתן להגדיר הכוונה אוטומטית מהכתובת www.example.net אל www.example.com.
לפניכם כמה דוגמאות ליעדים להכוונה:
- הדומיינים הבסיסיים (Root)
- תת-דומיינים, דומיין ששייך לדומיין גדול ממנו
- תיקיות
- דפי אינטרנט
- כתובות IP
כדי להגדיר העברה מהדומיין:
- פותחים את Google Domains במחשב.
- לוחצים על שם הדומיין תפריט אתר.
- בקטע 'העברה לדף אינטרנט קיים', לוחצים על העברת דומיין.
- בקטע 'העברה מכתובת', לוחצים על עריכה.
- מזינים את הדומיין או תת-הדומיין שממנו רוצים להעביר את המשתמשים ואת כתובת ה-URL או כתובת ה-IP שאליה רוצים להעביר אותם.
- אם רוצים לשנות את סוג ההפניה או את הנתיב להכוונה, או להפעיל 'שכבת שקע מאובטחת (פרוטוקול SSL)', לוחצים על אפשרויות מתקדמות ובוחרים העדפות.
- לוחצים על העברה.
- בודקים שההכוונה האוטומטית מהדומיין מובילה ליעד הרצוי.
כשמגדירים הכוונה אוטומטית לדף אחר, מערכת Google Domains יוצרת רשומה סינתטית מסוג הכוונה אוטומטית לדף אחר. אם מוחקים את הרשומה הזו, ההכוונה האוטומטית לדף אחר מפסיקה. מידע נוסף על סוגים של רשומות משאבים
איך מוודאים שההכוונה מהדומיין נכונה
- פותחים את Google Domains במחשב.
- לוחצים על הדומיין שבו הוגדרה הכוונה.
- גוללים אל 'האתר שלי'.
- כדי לפתוח אותי בכרטיסייה חדשה, לוחצים על התצוגה המקדימה או התמונה של האתר.
עדכון הכוונה אוטומטית מדומיין עשוי להימשך עד 48 שעות. אם האתר שלכם לא מופיע אחרי 48 שעות, צריך לבדוק את כתובת ה-URL ולנסות שוב.
איך למצוא את רשומות ה-DNS של ההכוונה מהדומיין
כשמגדירים הכוונה אוטומטית לדף אחר, מערכת Google Domains יוצרת רשומה סינתטית שמכילה את רשומות ה-DNS.
כדי למצוא את רשומות ה-DNS של הכוונה אוטומטית מדומיין:
- פותחים את Google Domains במחשב.
- ברשימת הדומיינים, לוחצים על הדומיין שממנו מתבצעת ההכוונה האוטומטית.
- לוחצים על סמל התפריט , אם הוא מוצג.
- לוחצים על DNS .
- גוללים אל 'רשומות סינתטיות'.
- כדי לאתר את הפרטים של רשומה סינטטית מסוימת, לוחצים על הרחבה לצד הרשומה.
אפשרויות אחרות להכוונה ב-Google Domain
אתם יכולים לבחור מבין כמה אפשרויות להכוונה ב-Google Domains לפי הצרכים שלכם:
סוג ההפניה לכתובת אחרתלפי סוג ההפניה לכתובת אחרת נקבע האופן שבו נתבים ודפדפנים מאחסנים את פרטי ההכוונה האוטומטית לדף אחר. תוכלו לבחור אחד מהסוגים הבאים:
- הפניה זמנית (HTTP 302) המאפשרת שינויים מהירים בכתובת שממנה מתבצעת ההכוונה. כשמשתמשים בהפניה זמנית, אפשר לאלץ חיפוש מידע בטבלת הניתוב או בשרת ה-DNS בכל פעם.
- הפניה קבועה (HTTP 301) המאפשרת לדפדפנים לשמור במטמון את הכתובת שממנה מתבצעת ההכוונה. שמירה של כתובת ההכוונה במטמון עשויה לזרז את פענוח הכתובת בביקורים הבאים מאותו דפדפן. עם זאת, ייתכן שייקח זמן רב יותר להפצת שינויים שמבוצעים בכתובת שממנה מתבצעת ההכוונה האוטומטית.
אם אתם לא בטוחים באיזה סוג של הפנייה כדאי לכם לבחור, עדיף שתשתמשו בהפניה זמנית (HTTP 302).
הכוונה לאותו נתיב מאפשרת להעביר מהנתיב שאחרי שם הדומיין לאותו נתיב בדומיין החדש. כל מה שכתוב אחרי .com/ בכתובת ה-URL מועתק לדומיין שאליו מתבצעת ההכוונה. צריך להשתמש בהכוונה לאותו נתיה כשלדומיין שאליו מתבצעת ההכוונה יש מבנה זהה לזה של הדומיין הנוכחי.
לדוגמה, אם מבצעים הכוונה מהכתובת documentationexample.com לכתובת example.com, אפשר לבצע הכוונה מהדומיין בשתי הדרכים הבאות:
- כאשר הכוונה לאותו נתיב מופעלת: תתבצע הפניה אוטומטית מהכתובת documentationexample.com/about.html אל הכתובת example.com/about.html.
- כאשר הכוונה לאותו נתיב מושבתת: תתבצע הפניה אוטומטית מהכתובת documentationexample.com/about.html אל הכתובת example.com.
טיפים:
- כדי שתתבצע הכוונה לכתובת אתר שמסתיימת בסימן '/': אין להשבית את ההכוונה לאותו נתיב.
- כדי להשבית את ההכוונה לאותו נתיב: בקטע 'הכוונה לאותו נתיב', לוחצים על אני לא רוצה לבצע הכוונה אוטומטית.
יש שתי אפשרויות להכוונה אוטומטית באמצעות SSL:
- כאשר SSL מופעל: ההכוונה האוטומטית תפעל גם בבקשות HTTP וגם בבקשות HTTPS.
- כאשר SSL כבוי: ההכוונה תפעל רק בבקשות HTTP רגילות.
טיפ: לא ניתן לבצע הכוונה אוטומטית לכתובות עם התו הכללי לחיפוש '*' באמצעות SSL.
כש-SSL פועל, מערכת Google Domains נותנת ומגדירה אישור SSL להפניה באופן אוטומטי. כדי להבטיח כיסוי SSL, כתובת היעד צריכה להתחיל ב-https://.