מאיפה Google משיגה את המידע הזה?
Google מחשבת את אומדני הפליטות בעזרת הגרסה העדכנית של מודל ההשפעה של הנסיעות (TIM), מודל בניהול של Google ובפיקוח של ועדה מייעצת המורכבת ממומחים מובילים בתחום הקיימוּת והתעופה. מודל TIM מנוהל בשקיפות ומשמש לשיפור מתמשך של המודל לחישוב אומדני הפליטות, שפותח באמצעות מערכי נתונים חיצוניים, ציבוריים ומתאימים לרישוי, ומבוסס על התקנים המדעיים העדכניים ביותר שמוכרים ברחבי העולם.
מקורות למידע נוסף:
הפליטות במחזור חיים
מודל ההשפעה של הנסיעות מביא בחשבון את מחזור החיים המלא של פליטות דלק סילוני. כלומר, הוא מעריך את הפליטות מתהליך הייצור ועד הפעלת המטוס (well-to-wake). שיעור פליטות שמחושב מהייצור ועד להפעלה הוא סכום הפליטות שנובעות מייצור ושינוע של דלק סילוני, נוסף לפליטות הפחמן (CO2) משריפת הדלק בהמראה, בטיסה ובנחיתה.
בנוסף לפחמן דו-חמצני, ב-TIM מומרים שיעורי הפליטות של פחמן דו-חמצני לשווי ערך לפחמן דו-חמצני (CO2e) לפי פוטנציאל ההתחממות הגלובלית (GWP) שמשויך להם.
שיעורי פליטה אופייניים
שיעורי פליטה אופייניים בחציון של פליטות במסלול המבוקש. החציון מחושב כערך אמצעי מתוך כל הפליטות האפשריות בכל מסלול, ומביא בחשבון טיסות במהלך השנה הבאה.
מתבצעת השוואה בין אומדני פליטות בכל טיסה, לבין החציון של המסלול. כך Google מזהה טיסות עם פליטות גבוהות, אופייניות או נמוכות יותר.
ייתכן שבחלק מהחיפושים לא יופיעו טיסות "פליטות נמוכות יותר". זה קורה כאשר הטיסות בתאריכים המבוקשים בחיפוש אינן מזהמות פחות מאשר החציון של המסלול. כדי למצוא טיסות עם פליטה נמוכה יותר, אפשר לנסות תאריכים אחרים.
אין מידע על פליטות הפחמן
גורמים שמשפיעים על אומדני הפליטות
שיעורי הפליטות בפועל עשויים להשתנות ותלויים בגורמים כמו:
- הדגם והתצורה של המטוס
- המהירות והגובה של המטוס
- המרחק בין נקודת היציאה ליעד
- מספר הנוסעים
כדי להבין את אומדני הפליטות שאנחנו מציגים, חשוב לדעת את הפרטים הבאים:
- טיסות ישירות לא תמיד מזהמות פחות, במיוחד במסלולים ארוכים. יכול להיות ששיעור הפליטה מטיסה עם מספר עצירות ביניים במטוס חסכוני בדלק יהיה קטן משיעור הפליטה מטיסה ישירה.
- שיעורי הפליטה של מטוסים בקיבולת ובטווח דומים עשויים להיות שונים מאוד. גורמים משפיעים נוספים הם, בין היתר, סוג המטוס ופריסת המושבים שבה משתמשת חברת התעופה.
- בטיסות אל ארה"ב, מארה"ב או בתוך ארה"ב, המודל מעריך את הגורמים של עומס הנוסעים על סמך נתונים היסטוריים ממחלקת התחבורה של ארה"ב. בטיסות מחוץ לארה"ב, אנחנו נעזרים בנתונים היסטוריים של גורם העומס מהפלטפורמה ch-aviation, אם הם זמינים. בכל שאר הטיסות, אומדני הפליטה מחושבים על סמך גורם העומס הממוצע בתחום משנת 2019 (לפני מגפת הקורונה (COVID-19)). במסמכי התיעוד שלנו ב-GitHub יש פרטים נוספים על מקורות הנתונים שבהם אנחנו משתמשים ועל אופן החישוב של גורמי העומס.
- באומדני הפליטות שלנו עדיין לא נלקחים בחשבון גורמים כמו כיוון הטיסה, השימוש בדלק מטוסים בר קיימא או המשקל של המטען במטוס.
השפעות אחרות של טיסות על ההתחממות
בנוסף לפליטת פחמן דו-חמצני לאטמוספרה, טיסה עשויה להשפיע על ההתחממות בדרכים אחרות, למשל פסי התעבות.
באזורים שבהם יש לחות גבוהה, אדי המים באוויר מתעבים סביב חלקיקי פיח מצינור הפליטה של המטוס וקופאים. כך נוצרים שובלי התעבות דמויי ענן, שנקראים 'פסי התעבות'. רוב פסי ההתעבות מתפוגגים במהירות, אבל בחלק קטן מהטיסות, תנאי האטמוספרה מובילים ליצירה של פסי התעבות שנשארים ומתרחבים ולוכדים חום באטמוספרה.
כשמביאים בחשבון את פסי ההתעבות, ההשפעה של טיסה על ההתחממות יכולה להיות גבוהה ב-60% מהאומדן שמבוסס רק על שריפת דלק [Lee, 2021. CO2e/GWP100]. אנחנו יודעים שרק כ-10% מהטיסות גורמות לרוב פסי ההתעבות שנשארים, אבל קשה לחזות את ההיווצרות שלהם ולשייך את ההשפעה שלהם לטיסות ספציפיות – באופן זהה ליכולת החיזוי של מערבולות אוויר כמה שבועות או חודשים מראש. בנוסף, אין הסכמה מדעית לגבי האופן שבו יש לכמת את ההשפעה של טיסות ספציפיות. לכן, ההשפעה הזו לא נכללת כרגע במודל לחישוב אומדן הפליטות.
Google עובדת עם מדענים, אנשי אקדמיה ומומחים מהתחום כדי לחזות באופן אמין את ההשפעות של פסי ההתעבות בכל טיסה. בסופו של דבר, אנחנו מתכננים לכלול את התחזיות האלה ב-TIM.
הערכות לגבי פליטות שנגרמות על ידי רכבות
כדי לחשב את שיעורי הפליטה מרכבות, Google משתמשת בשיטה שמביאה בחשבון את מרחק הנסיעה בקילומטרים ואת מספר הנוסעים בחיפוש. לפי סוכנות האנרגיה הבין-לאומית (IEA), רכבות פולטות בממוצע 19 גרם שווה ערך של פחמן דו-חמצני (CO2e) במחזור החיים לכל קילומטר של נוסע. שיעור הפליטות המדויק תלוי ברכבת ובמפעיל. הנתונים של IEA מתעדכנים מדי שנה ו-Google פועלת לקבלת מידע מדויק ממפעילי הרכבות.