ייבוא של המרות ל-Google Ads מאפשר לכם לראות את הפעולות שמתבצעות אופליין לאחר שמשתמש לוחץ על המודעות שלכם.
במאמר הזה מוסבר איך מגדירים באתר ובחשבון Google Ads מעקב אחר המרות אופליין שיובאו באמצעות GCLID (מספר הקליק ב-Google). לאחר ביצוע ההוראות האלה, תוכלו לייבא את ההמרות שלכם ל-Google Ads. מידע על שיטות אחרות זמין בקישורים הבאים:
- כדי לייבא המרות מ-Salesforce, פועלים לפי ההוראות האלה כדי לקשר בין חשבון Google Ads לחשבון Salesforce ולבדוק מתי קמפיינים ב-Google Ads גורמים למשתמשים לעבור שלבים חשובים במשפך המכירות.
- כדי לייבא המרות מ-Zapier, מבצעים את ההוראות להגדרה של ייבוא המרות אופליין מ-Zapier ל-Google Ads.
- כדי לייבא המרות מ-HubSpot, אפשר להגדיר מעקב אחר המרות אופליין באמצעות הכלי של HubSpot ליצירת אירועי אופטימיזציה ב-Google Ads.
לפני שמתחילים
כדי לייבא המרות אופליין של העסק באמצעות GCLID (מספר הקליק ב-Google), עליכם לוודא שאתם עומדים בדרישות הבאות:
- הפעלתם תיוג אוטומטי. תיוג אוטומטי מאפשר לכם לייבא המרות אופליין.
- אתם יכולים לשנות את הקוד בכל אחד מדפי האינטרנט שלכם. כך תוכלו לתעד את הפרמטר GCLID (מספר הקליק ב-Google) שמצורף לכתובת ה-URL שאליה מגיעים האנשים שלוחצים על אחת מהמודעות שלכם.
- אתם יכולים לשמור כל פרמטר GCLID עם הפרטים התואמים של הלקוח הפוטנציאלי שנאספו באתר שלכם. סביר להניח שתרצו לעשות זאת, לדוגמה, במערכת למעקב אחר לידים. ה-GCLID הוא תלוי אותיות רישיות, לכן חשוב להעלות אותו בצורה נכונה.
- יש לכם מחזור מהקליק עד להמרה שנמשך פחות מ-90 יום. המרות שהועלו יותר מ-90 יום לאחר הקליק המשויך האחרון לא ייכללו בייבוא של Google Ads, ולכן לא יוצגו בנתונים הסטטיסטיים של ההמרות.
הוראות
הגדרת ייבוא של המרות אופליין מתבצעת בשני שלבים: יצירת פעולת המרה בחשבון Google Ads, והגדרה של האתר ושל המערכת שבה אתם משתמשים למעקב אחר לידים. יש לבצע את שתי סדרות ההוראות הבאות.
חלק 1: יצירת פעולת המרה אחת או יותר לצורך ייבוא
צריך ליצור פעולת המרה חדשה לכל סוג של המרה אופליין שרוצים למדוד, כמו 'ליד כשיר' או 'עסקה שהושגה'. אין הגבלה על מספר פעולות ההמרה אופליין שניתן למדוד.
כך יוצרים פעולת המרה אופליין חדשה:- בחשבון Google Ads, לוחצים על סמל היעדים
.
- לוחצים על התפריט הנפתח המרות בתפריט הקטעים.
- לוחצים על סיכום.
- לוחצים על לחצן הפלוס
כדי ליצור פעולת המרה חדשה.
- בשלב הזה, יוצגו לכם אפשרויות לסוגים שונים של מקורות המרה שאפשר לעקוב אחריהם. לוחצים על ייבוא.
- בוחרים מקורות נתונים אחרים או ניהול קשרי לקוחות אם רוצים לשלב בצורה ישירה את המערכת של ניהול קשרי הלקוחות. לחלופין, בוחרים ייבוא ידני באמצעות API או העלאות.
- לוחצים על המשך.
- מזינים שם לפעולת ההמרה שאתם יוצרים (חשוב לזכור את השם המדויק ואת האיות המדויק שלו, כי תצטרכו להזין את השם הזה בהמשך, כשתעלו את נתוני המרות האופליין).
- לוחצים על התפריט הנפתח קטגוריה ובוחרים את הקטגוריה שמתארת בצורה הכי מדויקת את ההמרות. אפשר להשתמש בקטגוריה שבוחרים כדי ליצור פילוח של דוחות ההמרה. תמיד תוכלו לשנות את הבחירה בהמשך.
- בקטע 'ערך', בוחרים איך לעקוב אחר הערך של כל המרה.
- בקטע "ספירה" בוחרים איך רוצים לספור את ההמרות.
- לוחצים על חלון המרות לאחר קליק. בוחרים למשך כמה זמן, לאחר כל קליק על מודעה, תרצו לעקוב אחר המרות בשביל פעולת ההמרה הזו. בקמפיינים לרשת החיפוש, בקמפיינים של שופינג ובקמפיינים לרשת המדיה, אפשר להגדיר חלון המרות של יום אחד עד 90 יום.
- (מתקדם) לוחצים על כלול ב"המרות". ההגדרה הזו מופעלת כברירת מחדל. אם אתם לא רוצים לכלול את הנתונים של פעולת ההמרה בעמודה 'המרות' ובעמודה 'ערך המרה', אפשר לבטל את הסימון של ההגדרה. אם מבטלים את הסימון של ההגדרה, הנתונים עדיין ייכללו בעמודה "כל ההמרות".
- כדאי להשתמש בהגדרה הזו אם הגדרתם שיטת בידינג אוטומטית במטרה לקבל כמה שיותר המרות ואתם לא רוצים לכלול את פעולת ההמרה הספציפית הזו בשיטת הבידינג. מידע נוסף על יעדי המרות המוגדרים כברירת מחדל בחשבון
- לוחצים על מודל שיוך. ההגדרה הזו מאפשרת לבחור איך יחולק הקרדיט על כל המרה.
- אם רוצים להשתמש במודל ייחוס ב-Google Ads, בוחרים באפשרות שימוש בייחוס ב-Google Ads ואז בוחרים מודל מתוך התפריט הנפתח. במאמר מידע על מודלים של ייחוס ניתן לקבל מידע נוסף על כל אפשרות ועל אופן הפעולה של ההגדרה.
- אם אתם רוצים להשתמש במודל שיוך (Attribution) משלכם ולייבא ערכי קרדיט חלקיים לכל GCLID, בוחרים באפשרות שימוש בשיוך חיצוני.
- הערה: אחרי שהפעולה נוצרת, לא ניתן לעבור בין שיוך חיצוני לשיוך ב-Google Ads.
- לוחצים על יצירה והמשך.
- לוחצים על סיום.
חשוב: אחרי שיוצרים פעולת המרה חדשה, צריך לחכות 4 עד 6 שעות ורק אז להעלות המרות מסוג הפעולה הזה. אם מעלים המרות במהלך 6-4 השעות הראשונות, עשויים לחלוף יומיים עד שההמרות האלו יוצגו בדוחות.
העלאת המרות לחשבונות מרובים מקובץ יחיד
כדי לעשות זאת, כל החשבונות הרלוונטיים צריכים להיות מקושרים מחשבון ניהול משותף (MCC). יש להעלות את הקבצים לחשבון הניהול הזה. מערכת Google Ads תייבא לאחר מכן המרות שמקורן בחשבונות המקושרים אליו.
חשוב לזכור: אם תעלו המרה של חשבון שאינו מקושר מחשבון הניהול שלכם, תופיע הודעת השגיאה "אין הרשאה להעלות".
- אם משתמשים במעקב המרות ברמת חשבון ניהול: צריך ליצור את פעולות ההמרה לייבוא ברמת חשבון הניהול ולפעול בהתאם להוראות בהגדרה של מעקב המרות ברמת חשבון ניהול, כדי להבטיח שחשבון הניהול יוגדר בתור 'חשבון ההמרות' בכל החשבונות המנוהלים.
- אם לא משתמשים במעקב המרות ברמת חשבון ניהול: צריך ליצור את פעולות ייבוא ההמרות בכל חשבון בנפרד. הערה חשובה: אם עוקבים אחרי אותה המרה (למשל, 'ליד כשיר') בחשבונות מרובים, חשוב מאוד להקפיד על אותו איות ועל אותו שימוש באותיות רישיות בכל שם המרה, בכל אחד מהחשבונות.
- אם זו הפעם הראשונה שאתם משתמשים במעקב המרות ב-Google Ads, וכל החשבונות שאתם מנהלים במסגרת חשבון הניהול שלכם שייכים לאותו העסק: מומלץ להשתמש במעקב המרות ברמת חשבון ניהול. כך ניתן לעקוב בקלות רבה יותר אחרי המרות ולפשט את דוחות השיוך (Attribution).
חלק 2: הפעלת המערכת למעקב אחר האתר והלידים שלכם
חלק 2 עוסק בשלושת השלבים שתצטרכו לבצע:
- עדכון כל אחד מדפי הטופס לשליחת לידים, כדי שה-GCLID יועבר אל מערכת ניהול הלידים שלכם.
- הוספת סקריפט (כללנו בהמשך הצעה לסקריפט) לכל דפי האינטרנט שלכם, כדי לתעד ולשמור את ה-GCLID.
- שמירת ה-GCLID ופרטי הלקוח הפוטנציאלי במערכת ניהול הלידים.
חשוב לזכור: הקפידו להשלים את שלב 1 (למעלה) – יצירה של פעולת המרה אחת או יותר – לפני שתתחילו את השלב הזה. אם שלב 1 לא הושלם, לא תוכלו לייבא את ההמרות הקודמות שלכם.
- תצטרכו להוסיף שדה טופס מוסתר ל-GCLID בכל אחד מהדפים לשליחת טופס. כך ה-GCLID יועבר למערכת הקצה העורפי שלכם.
צירפנו כאן טופס לדוגמה עם שדה מוסתר ל-GCLID. אם אתם יכולים לשנות את קוד הטופס ישירות, עליכם פשוט להוסיף את התג המודגש<input>בין התגים<form>. בחלק מהמקרים ייתכן שמנהל המערכת לניהול לידים יצטרך להפיק את קוד הטופס בשבילכם.
<form action="" name="myForm">
Name: <input type="text" name="name">
<input type="hidden" id="gclid_field" name="gclid_field" value="">
<input type="submit" value="Submit Form" name="btnSubmit">
</form>
-
מעדכנים את הקוד בכל אחד מדפי האינטרנט כדי לקלוט ולאחסן את ה-GCLID (באמצעות קובץ cookie או אחסון מקומי). אתם יכולים לכתוב סקריפט משלכם, או להשתמש בהצעה לסקריפט שבהמשך. אם תבחרו להשתמש בסקריפט שבהמשך, הקפידו לעדכן את השורה 'var gclidFormFields' כך שתכלול את הרשימה של כל מזהי השדות שיצרתם בשלב הקודם.
<script>הערה: עליכם לוודא שאתם פועלים בהתאם לתקנות המקומיות בנוגע לקבלת הסכמה לשימוש בקובצי cookie.function getParam(p) {
var match = RegExp('[?&]' + p + '=([^&]*)').exec(window.location.search);
return match && decodeURIComponent(match[1].replace(/\+/g, ' '));
}function getExpiryRecord(value) {
var expiryPeriod = 90 * 24 * 60 * 60 * 1000; // תקופת תפוגה של 90 יום המצוינת באלפיות שנייהvar expiryDate = new Date().getTime() + expiryPeriod;
return {
value: value,
expiryDate: expiryDate
};
}function addGclid() {
var gclidParam = getParam('gclid');
var gclidFormFields = ['gclid_field', 'foobar']; // כאן מציינים את כל מזהי השדות של טופס GCLID
var gclidRecord = null;
var currGclidFormField;var gclsrcParam = getParam('gclsrc');
var isGclsrcValid = !gclsrcParam || gclsrcParam.indexOf('aw') !== -1;gclidFormFields.forEach(function (field) {
if (document.getElementById(field)) {
currGclidFormField = document.getElementById(field);
}
});if (gclidParam && isGclsrcValid) {
gclidRecord = getExpiryRecord(gclidParam);
localStorage.setItem('gclid', JSON.stringify(gclidRecord));
}var gclid = gclidRecord || JSON.parse(localStorage.getItem('gclid'));
var isGclidValid = gclid && new Date().getTime() < gclid.expiryDate;if (currGclidFormField && isGclidValid) {
currGclidFormField.value = gclid.value;
}
}window.addEventListener('load', addGclid);
</script>
הוספת הקוד:
-
כדי שלא תפספסו המרות מסוימות, מומלץ להוסיף את הסקריפט הזה לכל דף אינטרנט באתר שלכם (ולא רק לדפי הנחיתה). לדוגמה, כדאי להוסיף את הסקריפט לתבנית של דפי האינטרנט שלכם, כדי שכל הדפים החדשים יכללו אותו באופן אוטומטי. לחלופין, אפשר להוסיף את הסקריפט לרכיב גלובלי, כמו הכותרת התחתונה של הדף.
-
כשמוסיפים את הסקריפט, כדאי להוסיף אותו לכל דף אינטרנט, ממש לפני תג
</body>הסוגר.
- יש לשנות את מערכת הקצה העורפי לניהול נתוני לקוחות כך שכאשר היא תקבל את ערך ה-GCLID משדה הטופס, היא תוכל לשמור את ה-GCLID ביחד עם פרטי הלקוח הפוטנציאלי. לדוגמה, אם אתם משתמשים במערכת לניהול לידים, בקשו מצוות ה-IT שלכם להוסיף לאובייקט הליד שדה מותאם אישית, שיאפשר לשמור את ה-GCLID ולאחזר אותו בקלות ובצורה מהימנה. צוות ה-IT מוזמן לעיין במדריך ההטמעה למערכת הספציפית שבה אתם משתמשים.
טיפ: שימוש ב-Google Tag Manager לאיסוף ה-GCLID
אם יש לכם חשבון ב-Google Tag Manager ואתם משתמשים באותו שם שדה בכל הטפסים, תוכלו להשתמש בחשבון כדי להטמיע את הסקריפט שמופיע למעלה. לשם כך, צריך לבצע את השלבים הבאים:
- נכנסים לחשבון Google Tag Manager.
- בקטע Accounts (חשבונות), לוחצים על שם החשבון שמכיל את מאגר התגים שבו מאוחסנים תגי Google Ads.
- בקטע Containers (מאגרי תגים), לוחצים על השם של מאגר התגים שבו רוצים להשתמש.
- לוחצים על New (חדש) ובוחרים באפשרות Tag (תג) בתפריט הנפתח.
- מזינים שם בשדה Tag Name (שם התג) (מומלץ להשתמש בשם כמו 'אוסף מזהי קליקים של Google Ads לייבוא המרות').
- בקטע 'סוג התג', בוחרים באפשרות תג HTML מותאם אישית מהתפריט הנפתח.
- מעתיקים את קוד ה-JavaScript משלב 2 שלמעלה, ומדביקים אותו בשדה "HTML".
- בקטע Firing Rules (כללי הפעלה), לוחצים על הלחצן +Add (הוספה). מסמנים את התיבה שמוצגת לצד האפשרות "כל הדפים" ולוחצים על שמירה.
- לוחצים על Save (שמירה).
- לוחצים על Create Version (יצירת גרסה).
- לוחצים על Publish (פרסום).
ייבוא המרות ל-Google Ads
הגדרתם עכשיו את חשבון Google Ads, את האתר ואת המערכת למעקב אחרי לידים. בשלב הזה, כדי לסיים את ההגדרה של ייבוא המרות אופליין, מבצעים את ההוראות לייבוא המרות מקליקים על מודעות ל-Google Ads.
