מחזירה את ההסתברות העולה ממבחן t. קובעת עד כמה סביר ששני מדגמים שונים שייכים לשתי אוכלוסיות זהות בעלות אותו ממוצע.
דוגמאות לשימוש
T.TEST(A1:A4, B1:B4, 2, 1)
תחביר
T.TEST(range1, range2, tails, type)
-
range1– סדרת הנתונים או קבוצת התאים הראשונה לבדיקה באמצעות מבחן ה-t. -
range2- סדרת הנתונים או קבוצת התאים השניה לבדיקה באמצעות מבחן ה-t. -
tails- מציין אם המבחן הוא דו-זנבי או חד-זנבי.-
אם מציבים
1: המבחן הוא חד-זנבי. -
אם מציבים
2: המבחן הוא דו-זנבי.
-
-
type- הסוג של מבחן ה-t.-
אם מציבים
1: מתבצע מבחן t למדגמים תלויים. -
אם מציבים
2: מתבצע מבחן t למדגמים בלתי תלויים עם הנחת שוויון השונויות. -
אם מציבים
3: מתבצע מבחן t למדגמים בלתי תלויים ללא הנחת שוויון השונויות.
-
הערות
-
tailsו-typeצריכים להיות ערכים מספריים. -
range1ו-range2צריכים להיות בעלי אותו מספר של ערכים. -
אם השונות של
range1ו-range2היא אפס, הפונקציהT.TESTמחזירה את השגיאה#DIV/0!. -
הפונקציה
T.TESTמתבססת על הנתונים שלrange1ושלrange2כדי לבצע מבחן לא-שלילי. אם הערך ב-tailsהוא1, הפונקציהT.TESTמחזירה את ההסתברות שהערך הסטטיסטי t יהיה גבוה יותר, בהנחה ש-range1ו-range2הם מדגמים מאוכלוסיות בעלות ממוצע זהה. הערך שהפונקציהT.TESTמחזירה כש-tailsמוגדר כ-2, כפול מזה המוחזר כאשרtailsמוגדר כ-1, והוא מייצג את ההסתברות שהערך המוחלט של הסטטיסטי t יהיה גבוה יותר, בהנחה שהמדגמים נלקחו מאוכלוסיות בעלות ממוצע זהה. -
כדי לבצע את הפעולה הזו אפשר להשתמש ב-
TTESTאו ב-T.TEST.
דוגמאות
בדוגמה זו, מתבצע מבחן t דו-זנבי למדגמים תלויים, כדי להשוות את הציונים של תלמיד בין הרבעון הראשון לשני.