VARPA

מחשבת את השונות על בסיס אוכלוסיה שלמה, תוך הגדרת הטקסט לערך '0'.

VARPA(1,2,3,4,5,6,7,8,9,10)

VARPA(A2:A100)

VARPA(value1, [value2, ...])

אמנם הפונקציה VAR מוגדרת לקבל מקסימום של 30 ארגומנטים, אך Google Sheets תומך במספר שרירותי של ארגומנטים לפונקציה הזו.
אם מספר הערכים שמכניסים לפנקציה כארגומנטים מסוג value, קטן משניים, VARPA מחזירה את הביטוי #NUM! שמציין שגיאה.
למטרת החישוב, הפונקציה VARPA מגדירה כל ערך מסוג טקסט כ-0. לקבלת פלט 'שגיאה' בכל פעם שמזוהה טקסט, יש להשתמש בפונקציה VARP.
הפונקציה VARP מחשבת את השונות של אוכלוסיה שלמה. כדי לחשב שונות במדגם, יש להשתמש בפונקציה VAR.
VARPA מחשבת את הסטייה של כל ערך מהממוצע, ומעלה אותה בריבוע, ולאחר מכן לוקחת את סכום הריבועים האלה ומחלקת במספר הערכים. בחישוב של השונות במדגם, מחלקים את סכום הריבועים בגודל של מערך הנתונים פחות 1.

VARP: מחשבת את השונות על בסיס אוכלוסיה שלמה.

VARA: מחשבת את השונות על בסיס מדגם, תוך הגדרת טקסט לערך '0'.

VAR: מחשבת את השונות על בסיס מדגם.

STDEVPA: מחשבת את סטיית התקן על בסיס אוכלוסיה שלמה, תוך הגדרת הטקסט לערך '0'.

STDEVP: מחשבת את סטיית התקן על בסיס אוכלוסיה שלמה.

STDEVA: מחשבת את סטיית התקן על בסיס מדגם, תוך הגדרת הטקסט לערך '0'.

STDEV: הפונקציה STDEV מחשבת את סטיית התקן על בסיס מדגם.

SKEW: מחזירה את ה'הטיה' של מערך נתונים, מדד המתאר את הסימטריה של מערך הנתונים סביב הממוצע.

KURT: מחזירה את מידת ההגבנוניות (kurtosis) של מערך נתונים, שמתאר את הצורה ובפרט את 'רמת המחודדות' (peakedness) של מערך הנתונים.

DVARP: מחזירה את השונות באוכלוסייה, שנבחרה באמצעות שאילתה דמוית SQL ממערך דמוי-טבלה או טווח, שבמסד נתונים.

DVAR: מחזירה את השונות של מדגם מאוכלוסיה, שנדגם באמצעות שאילתה דמוית SQL ממערך דמוי-טבלה או טווח, שבמסד נתונים.

DSTDEVP: מחזירה את סטיית התקן של אוכלוסיה שנבחרה ממערך דמוי-טבלה או טווח, שבמסד נתונים, בעזרת שאילתה דמוית SQL.

DSTDEV: מחזירה את סטיית התקן של מדגם מאוכלוסיה, שנבחר באמצעות שאילתה דמוית SQL מתוך מערך דמוי-טבלה או טווח, שבמסד נתונים.

DEVSQ: מחזירה את סכום ריבועי הסטיות על בסיס מדגם.

AVEDEV: מחזירה את הממוצע של הסטיות מהממוצע של מערך נתונים, בהתייחס לגודל הסטיה ולא לסימן שלה.

צריכים עזרה נוספת?