יש כמה יתרונות לתיוג האוטומטי של Google Ads ולכן מומלץ להשתמש בו במקום להגדיר ידנית תיוג מותאם אישית לקמפיין.
הנושאים במאמר:מהו תיוג אוטומטי
תיוג אוטומטי הוא הגדרה בחשבון Google Ads. כשההגדרה מופעלת, מספר הקליק ב-Google (GCLID) מתווסף בסוף כתובת ה-URL, לפני מקטעים אחרים (שנקראים גם 'עוגנים עם שם' ומסומנים על ידי הסימן #). אם כתובת ה-URL שלכם כבר מכילה פרמטר (מסומן על ידי הסימן ?), אז לפני ה-GCLID יופיע הסימן & במקום הסימן ?.
- example.com/foo?a=b&gclid=Tester123#xyz
- example.com/foo?gclid=Tester123#xyz
אם האתר שלכם כולל הפניות אוטומטיות, חשוב להשאיר בהפניה האוטומטית את הפרמטר GCLID של כתובת ה-URL. בתגי Google Analytics ובתגי gtag.js צריך לשמר את פרמטר ה-gclid כפרמטר ברמה העליונה בדף שבו נטענים התגים.
איך בודקים אם התיוג האוטומטי פועל באתר
משתמשים בכלים למפתחים ב-Chrome ופועלים לפי ההוראות שמוצגות כדי לבדוק אם התיוג האוטומטי פועל באתר שלכם לפני שמגדירים אותו.
אם הפרמטר GCLID לא מצורף לכתובות ה-URL אחרי שהדף נטען באופן מלא, סביר להניח שהאתר שלכם לא מוגדר לטפל בפרמטרים של שאילתה באופן שמאפשר לתיוג האוטומטי לפעול.
- פותחים כרטיסייה חדשה ב-Chrome. כדי לפתוח את הכלים למפתחים ב-Chrome, פותחים את תפריט Chrome ולאחר מכן לוחצים על כלים נוספים > כלים למפתחים. לוחצים על הכרטיסייה רשת. החלונית הזו מציגה את בקשות הרשת (HTTP) לדף שנטען וצריך לפתוח אותה לפני שהדף נטען.
- מעתיקים את כתובת ה-URL הסופית של Google Ads.
הערה: אם אתם משתמשים בכתובת URL סופית עם תבנית מעקב או עם פרמטרים מותאמים אישית, אתם צריכים לעקוב אחרי ההוראות האלה כדי לקבל את כתובת האתר לקליקים (כתובת ה-URL שהלקוחות לוחצים עליה בפועל).
מדביקים את כתובת ה-URL הזו בסרגל הכתובות של Chrome, אבל לא טוענים עדיין את הדף. בסרגל הכתובות, מצרפים פרמטר של שאילתה לתיוג אוטומטי של Google Ads לבדיקה, כמוGCLID=TeSter-123. זו תהיה כתובת ה-URL המלאה:http://www.example.com/?GCLID=TeSter-123.אם כתובת ה-URL הסופית כבר מכילה סימן שאלה (?) שאחריו פרמטר של שאילתה, צריך לשים לפני הפרמטר GCLID את הסימן &. לדוגמה:
http://www.example.com/?parameter=1&GCLID=TeSter-123.אם כתובת ה-URL הסופית מכילה סולמית ('#'), מוסיפים את פרמטר ה-GCLID לפני הסולמית. לדוגמה:
http://www.example.com/?parameter=1&GCLID=TeSter-123#bookmark. - טוענים את כתובת ה-URL וצופים בטעינת בקשות הרשת.
לקבלת עזרה בפתרון בעיה, עיינו בקטע פתרון בעיות בהמשך.
פתרון בעיות
אתם יכולים להיעזר בכלים למפתחים ב-Chrome כדי לפתור בעיות.
הפניות לכתובות URL אחרות
- מפעילים את האפשרות הקלטה ב'הכלים למפתחים ב-Chrome' (העיגול השחור בסרגל התחתון בכרטיסייה 'רשת'). בסרגל הכתובות, מזינים את כתובת ה-URL הסופית המקורית ומוסיפים לה GCLID לבדיקה. מקישים על Enter כדי לטעון את כתובת ה-URL.
- בכרטיסייה רשת ובחלונית כותרות משמאל, לוחצים על כמה מהבקשות הראשונות שמופיעות. בדרך כלל הן לא יהיו בקשות מסוג ספציפי (ללא סיומות קובץ קוד או תמונה).
- בתוך הבקשה, מחפשים קוד מצב HTTP 301 או 302. הקודים האלו מציינים הפניה לכתובת URL אחרת.
- בקטע כותרות תגובה, בודקים מה הערך של מיקום, שמציין לאיזו כתובת URL הופנה הדפדפן. (הערה: הפניות לכתובות URL אחרות יכולות להכיל מעברים מרובים, לכן יכול להיות שתצטרכו לבדוק כמה בקשות HTTP של דף כדי לגלות איפה אבד ה-GCLID).
- אם כתובת ה-URL החדשה לא מכילה את פרמטר התיוג האוטומטי ואת הערך שציינתם קודם לכן, סביר להניח שמערכת Analytics לא הצליחה לשמור את ערך ה-GCLID.
במקרים מסוימים יכול להיות שלא תראו את ה-GCLID בכתובת ה-URL של דף הנחיתה הסופי, אבל קוד Analytics מהדף הקודם עדיין שלח אותו בתהליך ההפניה מחדש. (בדרך כלל זה קורה מהר מדי וקשה להבחין בכך.) כדי לבדוק אם ה-GCLID נשלח על ידי קוד Analytics בדף קודם, אתם צריכים לעיין בבקשת collect שבוצעה על ידי הדף. משתמשים בסמל המסנן כדי למיין או לחפש בקשות collect.
- ב'כלי Chrome למפתחים', בכרטיסייה רשתות לוחצים על בקשת ה-collect בחלונית הימנית.
- בחלונית כותרות משמאל, בקטע פרמטרי מחרוזת שאילתה, מחפשים את הפרמטר
dlבבקשת ה-collect. - תראו את הערך
GCLID=TeSter-123. אם הערך הזה לא מופיע, סימן שפרמטר ה-GCLID לא נותח ואוחסן על ידי Analytics.
כדי לפתור בעיה שבה פרמטר התיוג האוטומטי של Analytics הוסר על ידי הפניה אוטומטית, אפשר לבצע את הפעולות הבאות:
- אפשר לנסות להגדיר את כתובת ה-URL הסופית ככתובת היעד של Google Ads. למשל, אם כתובת היעד היא
www.example.com/redirect-pageאבל הדף הזה למעשה מפנה לכתובתwww.example.com/new-url, צריך להשתמש בכתובת ה-URL השנייה ככתובת היעד של המודעה. - אם ההפניה האוטומטית נוצרת בעקבות כלל בצד השרת, אתם יכולים לנסות לקבוע מחדש את הגדרות השרת כדי להפסיק את ההפניה האוטומטית. כל שרת אינטרנט הוא שונה, ולכן השיטות שונות. לדוגמה, שרתי Apache יצפו שכללים להפניה לכתובת URL אחרת יוגדרו בקובץ
.htaccess. אם אתם לא יכולים להפסיק את ההפניה האוטומטית, מגדירים את השרת כך שיאפשר להפניות אוטומטיות להעביר פרמטרים של שאילתה (כמוGCLID) מכתובת ה-URL ההתחלתית אל כתובת ה-URL הסופית. למשל, כתובת ה-URL הסופית עם התיוג האוטומטי היא:GCLID=TeSter-123?www.example.com/redirecting-page, וכשההפניה תקרה היא אמורה להפנות את המשתמש לכתובתGCLID=TeSter-123?www.example.com/new-url(שימו לב שכאן הפרמטר GCLID נשאר זהה, למרות שדף כתובת ה-URL משתנה).
שגיאות בקוד המעקב
אם קטע קוד המעקב של Analytics אינו מוגדר נכון בדף, הוא עלול ליצור בעיות. בעזרת 'הכלים למפתחים ב-Chrome', מחפשים את בקשת ה-collect בכרטיסייה בקשות רשת. אם בקשת ה-collect לא נטענת בדף, המשמעות היא שקטע קוד המעקב של Analytics לא מוגדר כמו שצריך.
כמו כן, במעקב של Google Ads צריך להציב את קוד המעקב בכל אחד מדפי הנחיתה.
מידע נוסף אפשר למצוא במאמר בנושא בדיקת ההגדרה של קוד המעקב באינטרנט.
מסגרות תוכן
אתם יכולים להשתמש ב-Analytics בתוך מסגרת HTML כמו <iframe>. מכיוון שמסגרות צאצא לא יכולות לקרוא את כתובות ה-URL של המסגרות ברמת ההורה שלהן, קוד המעקב של Analytics שמוטמע ב-iframe לא יכול לראות את הערך של התיוג האוטומטי (GCLID) גם אם אפשר לראות אותו בסרגל הכתובות של הדפדפן בדף שאתם מסתכלים בו.
כדי לפתור את הבעיה הזו, אתם צריכים לוודא ש-Analytics מותקן בדף ההורה. ב'מדריך למפתחים' ניתן למצוא מידע נוסף על הגדרת מעקב בדומיינים ב-iFrames מרובים.
המרת גודל אותיות בכתובות URL
אם מנוע לשכתוב כתובות URL בשרת משנה את גודל האותיות של ערך ה-GCLID של התיוג האוטומטי (למשל, אם הוא משנה את GCLID=TeSter לאותיות קטנות בלבד GCLID=tester), למערכת Analytics אין אפשרות לקבוע איזה קליק של Google Ads משויך לביקור. אם קיים פרמטר GCLID כלשהו, המערכת מזהה את מקור הנתונים כך: source=google (מקור=Google) ו-medium=cpc (אמצעי הגעה לאתר=עלות לקליק), אך כל שאר הנתונים הספציפיים לקליק (כמו קמפיין, קבוצת מודעות, מילת מפתח וכו') מופיעים בדוחות Analytics בתור (not set).
כדי לפתור את הבעיה הזו, מגדירים את שרת האינטרנט כך שיאפשר את כל התווים הלא שמורים בכתובות ה-URL, כולל אותיות רישיות וסימנים כמו '-' (מקף) ו-'_' (קו תחתון), מכיוון שיכול להיות שמערכת Google Ads תשתמש בהם ליצירת פרמטר GCLID ייחודי לקליק.
אורך של פרמטר GCLID
ערך gclid יכול להכיל עד 100 תווים. אתם צריכים לוודא שמערכות היומן, האחסון וההפניה מחדש יכולות לטפל בפרמטרים של GCLID באורך כזה. כדי לוודא שהאתר לא קוטע פרמטרים של GCLID ארוכים, צריך לחזור על השלבים שלמעלה לפתרון בעיות תוך שימוש בערך הבא: GCLID=TeSter-123-ABCDEFGHIJKLMNOPQRSTUVWXYZ-abcdefghijklmnopqrstuvwxyz-0123456789-AaBbCcDdEeFfGgHhIiJjKkLl.
אם לא מוצאים פתרון בדוגמאות שמובאות במאמר זה, מומלץ להשתמש במעקב מותאם אישית ברמת הקמפיין במקום בתיוג האוטומטי של Google Ads.
אם יש חוסר התאמה בין נתוני קליקים לבין נתוני ביקורים, אפשר להשתמש בפותר הבעיות הקשורות בחוסר התאמה בין קליקים לביקורים כדי לזהות את הבעיות ולפתור אותן.